עבורה

מתחיל שבוע חדש,

יום רשעון,

עובד על המחשב,

חייב לסיים מסמך חשוב,

והראש,

מפליג במחשבות,

שהן כה רחוקות מנושא המסמך....

למשל...

חוזר מביקור הורים,

הורים מבוגרים,

הורים שהולכים וקמלים,

מסתכל עליהם,

אין לי יכולת להושיעם,

הרי כולנו נגיע לשם,

השאלה מה נעשה בדרך,

אני לא "עושה", 

כנראה גם לא "אעשה",

מקווה עבורכם שאתם כן עושים...ונהנים...

ממרומי גילי, ניסיוני, מהלך חיי,

אני "כבר" יודע מה אוהב,

למה זקוק,

בקשר של שליטה...

ההיבט הפיזי חשוב ככל שיהיה,

הוא נלווה להיבט הנפשי,

שהרי, ברור ונהיר לי,

שקשר שכזה, 

כאשר אני נשוי, רובו (המשמעותי) יעשה בצורה של "שליטה מרחוק",

ואני כה מלא כמיהה לחוש אותה...שוב...

היא אמרה לי שהיא קפצה לקנות צמחים לגינה,

שאלתיה - היכן ?

ענתה - במשתלה בקרית שאול.

לא חשבתי פעמיים, יצאתי לראותה.

שם, ראיתיה איך היא בוחרת את הפרחים,

איך מתזזת את המוכר,

איך היא אוהבת לנהל, לצוות,

שהיא יצאה, היא ראתה אותי, חייכה לה,

נכנסה לרכבי,

חיפשנו לנו פינה מבודדת,

שם הבאתי אותי לגמור,

ושוב לגמור, ושוב לגמור...

היתה אפילו מסוגלת לגמור מנשיקה עימי,

איך היא היתה אומרת לי ? - אתה מפרק אותי עם המעשים שלך בגופי...

אז אחרי שלל הגמירות שלה,

חיכיתי לתורי (תמיד, אבל תמיד קודם כל מגמיר הגברת...),

ואז היא אמרה, תחזיר אותי לרכבי,

אתה לא גומר היום,

שאלתיה למה ? - כי אתה שלי וכך החלטתי

(כ"כ אהבתי לשמוע את היותי שלה...פחות את סירובה שאגמור...אך נטרפתי ממנה)...

זהו, זו היתה הפעם האחרונה שלנו יחדיו...

זה אירע לפני שנים, זוכר את זה כאילו זה היה אתמול...

כל כך הרבה אירועים משמחים בפתח...

גם - שבת שלום,

גם - ט"ו בשבט שמח,

גם - חג אהבה שמח,

אני מפנה גבי לאכזבה,

ומתבונן לעתיד בתקווה...

בהמשך לפוסט הקודם...

אין, לא היה, ולא יהיה...כמו...

שליטה מנטאלית...

הכניעה, הכמיהה,

כאשר אינך קרוב פיזית לגבירה...

אבל היא נצרבה לי בנשמה..

כן, זוכר תחושות אלו...

מקווה לחוותן שוב...

לא סיפורי זימה,

לא לאנג'רי סקסיים,

לא מגע פיזי,

מבחינתי, הכי מחרמן...

יחס...

ו- הכי משפיל...חוסר יחס...

* מוזר שכמותי...

הוא מתקשר אלי,

אישיות ציבורית,

יש לנו כימיה, הוא אוהב אותי,

אוהב פועלי, אוהב אישיותי, 

תמיד אומר לי שאנו דומים,

יודע שאיני נדחף,

איני דורך על אחרים,

ואז הוא מודיע לי כי - הוא רוצה בי,

אני הנבחר, לתפקיד מסוים,

אפילו לא ביקשתי,

איזו התרוממות רוח,

איזו תחושה נעימה,

הלוואי שגם את...

הגבירה...אם את קימת...

יום אחד תרצי בי... 

* קשה להאמין שזה עוד יקרה...

מוזר שכמותי,

רוצה לחוש רצוי,

כן, אפילו בעת היותי בתחתית "שרשרת המזון" עבור הגבירה,

היותי נתון למרותה,

סוגד לה,

משמש ומשרת אותה,

עצם העובדה שהיא חפצה בי,

מעונינת שאשמשה,

זו תחושה כה נעימה,

אני רצוי...בקרבתה... 

לברוח,

לברוח מכאן,

לברוח מעצמי,

לברוח למקום שרק את תהיי עימי,

לברוח למקום שם אהיה אסיר שלך,

אבל, אודה לך על כך,

שם אעשה רק מה שטוב לך,

שם אהיה אני האמיתי,

רוצה לברוח איתי ? ? ?