עבורה

חונכתי ע"י הורים אוהבים,

שחשבו, כמו רבים אחרים, אז,

שחינוך קשוח, ספרטני,

הוא הדרך היעילה לגדל ילד,

שיהיה מחונך, מנומס, וישאף להשגים,

אז אני אכן בהתאם לתבנית,

אבל,

מאמין שחלק מזה (לדעתי - חלק  מהותי),

הביא אותי למי ומה שאני,

אדם בוגר,

המלא כמיהה לחוות שליטה עלי...בחיי.

* אם הוריי היו יודעים איזה סבל זה גורם לי....עשרות שנים...

השאריות שלך...מזון מלכות עבורי...

לקבל חיבוק,

מוכן להתפשר על יחס מתנשא,

על הוראות שיופנו לעברי ב...ציווי,

לקבל ממך נזיפה,

להשלח על ידך לבצע משימה עבורך,

אסתפק אף במועט...רק במבט...

* הכמיהה ליחס

וואו...איזה אבסורד,

שיש לך מוטיבציה גדולה,

שכ"כ רוצה לתת, לפנק, לשרת,

אך אין לך למי...את כל זה לתת...

אחרי הפוסטים, בייחוד מאתמול,

אתם כבר יודעים מי אני,

היא בוודאי, האישה שלצידי עשרות שנים,

יודעת מי ומה אני...

אני במיטה,

היא יוצאת לעבודה לפניי,

לאחר שמתארגנת,

באה לשפת המיטה,

מתכופפת,

ונושקת ללחיי.

ואני הייתי רוצה תוספת,

איזה כף רגל על לחיי,

אבל, זה לא מגיע...זה גם לא יגיע...ממנה.

* ובמעבר חד, ד"א, אותה "עורכת דינית" שסיפרתי לכם עליה אתמול,

   התקשרה אלי בשעה 11 בלילה, איזו אסרטיביות...

לכל איש יש שם,

ולי יש גם כינוי - "כלבלב אנושי".

ואני, איש רציני, אני,

לא סתם בחרתי לעצמי כינוי זה.

אני רוטוילר ביום-יום,

אני אריה, מלך החיות,

אבל,

כאשר מריח, מזהה, חש,

בגבירה בסביבה, וחש אליה משיכה,

הופך את עורי (תרתי משמע),

ומתנהג, כלפיה, כ- פודל כנוע,

מתבונן בהערצה באותה גבירה.

וכן, אני מאוד-מאוד אנושי,

זקוק לחום, ליחס, לקשר,

ומעניק...מעל ומעבר.

כל כך קרררר,

אך אין לי ספק,

מבט אחד מכיוונך אלי,

יחס שלך כלפיי,

היה מחמם את ליבי,

ככה זה שאני חש שיש מישהי מעלי,

מישהי שהיא...גבירתי.

וכן, הגברת הנכבדת מהפוסט הקודם,

ממשיכה לחפשני,

ואני, חמקן...

חוזר הביתה מוקדם,

רטוב עד לשד עצמותיי,

וממהר לסדר קצת המטבח,

פורק המדיח, מכניס למדיח,

ומחכה לאישתי,

הלוואי היתה מפרגנת לי באמירה:

"יופי, כלב...כעת יכול ללקק מגפיי"...

" מגפי NINE WEST, שחורות, גבוהות, בעלות עקב גבוה, דק ומחודד...

אני מבוקש,

איזו תחושה נעימה אופפת אותי,

שנים שלא חוויתי זאת,

היא מתקשרת,

היא שולחת מסרונים,

מפציצה במיילים,

ואני,

משחק אותה בלתי מושג,

ואתם בטח שואלים: הכיצד ? מי כך תרדוף אחריך ?

ואני מחייך,

מי ?

עורכת דין אסרטיבית ומצודדת,

שאני בטוח שהיתה מתה להחטיף לי, להורידני על הגחון,

והיא - מתחננת שאחתום לה על מסמך שהיא כה זקוקה לו...

עוד קצת,

חייב למצות את התחושה הזו...

* ואם את כאן - רק עשי סימן...ואסומן :)

יום שני,

השמש שולחת קרניה,

אני יוצא לבית הקפה,

לראותן,

את הגבירות הפוסעות,

הדורשות את הקפה שלהן,

מזכיר לי את עבודתי שלי,

עת הייתי משרתן,

כן, זו זכות להעניק שירות...עבורן :)

בטוחני שגם יומי יגיע,

ועוד אזכה להעניק לאחת ויחידה, מיוחדת וייחודית :)