עבורה

היא היתה נמוכה, אני גבוה,

היא היתה דקיקה, אני חסון,

היא היתה בעלת גוון עור כהה, אני בהיר,

היא היתה שולטת אסרטיבית, אני אהבתי להיכנע לה...

איך נמשכנו זו לזה, ולהיפך :)

כן, אני נמצא כאן,

אבל ממש לא מחפש יחסי מין,

יש לי מספיק,

אני מחפש, אני זקוק,

אני מלא כמיהה,

לדבר אחר לחלוטין,

ליחסי שליטה,

כן, הידעתם/ן,

זה אפשרי גם ללא יחסי מין,

שליטה מנטלית,

שליטה אמיתית,

שמגיעה מהלב ומהנשמה.

כן, יודע שתחיכו,

תלגלגו,

מצד אחד - מה אכפת לי :),

מצד שני - זה אני :)

זה לא פוסט של בכי ונהי, ממש לא :)

מה שכן, למרות שאני "קצת" קשה הבנה,

לבסוף, אפילו אני הצלחתי להבין,

השלמתי,

קיבלתי,

בהכנעה,

שלא תמצא האחת שתכניעני,

לא בגלל שאני לא ניתן להכנעה,

אלא כי אין לי דורשת :)

זה אמנם לא נעים,

אבל - זה בסדר,

מקבל המציאות העגומה.

כותב לעצמי, על עצמי,

מפלט לתחושות שלי...לא מעבר...

אין על התחושה הזו,

אני עדיין זוכר אותה במעומעם,

שאני עמד בציפיות שלה,

של הגבירה,

כאשר אני זוכה ממנה ל...מילה טובה,

זוכה להערכתה,

זה שווה הכל,

זה העונג עבורי,

שאני ממלא עבורה...את ייעודי.

מחוג השניות דופק ללא הרף,

הזמן אוזל,

הזמן נוזל,

כמה הייתי נותן לעצור אותו,

להחזירו,

לשוב ולחוות את אותם הרגעים,

רגעי קסם,

שלעולם לא ישובו,

עיצרו הכל,

אני רוצה לרדת,

פיזית ומנטלית,

לחוש שוב רצוי,

אפילו כנשלט (לכאורה) בזוי...הזוי.

זה מצחיק, כמה שזה עצוב,

צריך לכתוב מאמר שיפורסם,

והמחשבות כ"כ סוטות...תרתי משמע.

במחשבותיי, ראשי מורכן,

משפיל מבטי,

מדמיין עצמי,

נתון למרותך,

נתין של ממלכתך,

אבל את,

כלל לא קיימת.  

בעקבות הרהורי ליל אמש עליהם כתבתי

פעם, אני והיא,

ההיא שהיתה גבירתי,

שכה אהבה אותי,

השתעשענו במחשבה,

שאולי,

יווצר מצב שהיא תשלוט על שנינו,

אותי זה חירמן ברמות,

כמובן שגם אותה,

רק נותר היה לשאול אותה,

את אישתי היקרה,

כן,

לצער שנינו - זה לא קרה

הילדים יצאו,

נותרנו היא ואני,

ואני, מדמיין,

מלכה עריצה,

כאשר שנינו לרגליה, על הרצפה.

כ"כ קררררר,

כה הייתי רוצה לגרום לך לחמימות,

חום אנושי, חום פיזי, חום מנטלי,

לי אין דרישות גבוהות כלל וכלל,

יחסך, תגובתך,

עשויים לחמם ולרומם רוחי,

אני, אדם פשוט אני.

הצורך שלי לסגוד לשולטת, לגבירה למלכה,

הוא חזק מאוד,

אבל, לא יכול להתפשר,

כמו שכתבתי אתמול,

חייב להעריץ האדמה עליה פוסעת,

וזה יכול לקרות רק כאשר מעריך אישיותה, עוצמתה, וכן - גם המראה שלה,

ואז השמים הם הגבול,

הרבה מחסומים נפרצים.

זו זכות להעריץ ולפנק את ישבנה,

להגיע למקומות הכי נמוכים,

שם נוסק לשחקים