עבורה

חוזר הביתה,

מרצף פגישות,

מוריד העניבה,

פושט החליפה,

מוציא החגורה,

מגלגל אותה,

מניח אותה במגירה,

וחושב...

במקום אחר,

יכולתי לזחול על 4,

להביא החגורה בפי,

להגישה לגבירתי,

שתסמן את ישבני.

לחשוב, לדמיין, לפנטז,

זה מה שיש.

אין דרך אחת,

להביע את הסגידה - לה,

לאותה גבירה, מלכה, אלילה,

הכניעה, הציות, ההתבטלות שלי מולה,

הן דרכים רבות ומגוונות,

להביע את היותי שלה,

פיזית, ויותר חשוב -  מנטלית.

להיות מוכשרת ממני,

להיות חזקה ממני,

להיות אסרטיבית ממני,

להיות חכמה ממני,

אחרת, איך לך אני אסגוד ?! 

איך אעריץ האדמה עליה את פוסעת ?!

אני רוצה שהיא תפרוש עלי חסותה,

אני רוצה להיות מובל על ידה,

אני רוצה להיות צמוד לרגלה,

אבל הכי אני רוצה...

לעשות מה היא רוצה,

כדי - שהיא תהיה מרוצה !!!

זה כ"כ יפה,

כל פעם אני נפעם מחדש,

לראות את הזרזיף הלבן,

הזרם החם,

הפורץ,

בתזמון מדויק,

החלב המוקצף ממכונת הקפה...

החוזק שלך - מחזק אותי,

העוצמה שלך - מעצימה אותי,

המבט המתנשא שלך - מחנך אותי,

השקעתך בי - מרוממת רוחי,

את מורה הדרך עבורי,

כך מדמיין אותך...גבירתי.

אותי זה מרגש לפסוע בגאווה מאחורייך,

לראות את צעדייך,

לרחרח אחורייך,

להיות צמוד לרגלייך,

ללקק בהונותייך,

כ"כ פשוט,

כה מסובך.

אני אכן גבר-גבר כלפי כל העולם,

אך כלפייך,

רוצה להיות כלבלב קטן,

להכנע לך,

ולחוש אותך שולטת וניהנית מיציר כפייך,

הנשלט (ש)לך.

את חיבת לדעת ליהנות,

את חיבת לדעת מה עושה לך טוב,

את חיבת לדעת לשלוט,

את חיבת ליהנות לשלוט,

את חיבת...אותי