עבורה

התמונה שהעלתי הבוקר,

לא נותנת לי מנוח...

זו תחושה עמומה של כאב,

כאשר אני כך מסתובב,

כמו אריה בכלוב [ תרתי משמע ],

יודע שיש עולם אחר, אפל,

שכה רוצה אליו להזדחל,

אך איזה מין נשלט אני,

אם אין לי שולטת ?!

להמתין בצורה זו לגבירה...

בין אם כאסלה ובין אם להיות קשור למלונה...

עם מחשבות כאלו קמתי לבוקר של שבוע חדש,

האם כך אפשר להתחילו ?

אני לא שותה לשוכרה,

לעולם לא מאבד שליטה,

רק מול הגבירה,

רוצה להעניק לה המושכות,

לזחול לרגליה על המרצפות.

רק כך מוכן לאבד השליטה...

צהריים משפחתיים,

כולם מדברים,

ואני, כמו בתוך בועה,

מחשבות, חזיונות, תהיות,

איך זה לחזור להיות בקשר שכזה,

שאני לך סוגד.

האם זה יתכן ? האם זה עוד יתקיים ?

להמתין להוראותיך,

למלאן ולהיות גאה בכך,

שאני - שלך !

אז מה אם שבת - בשבת אני לא נשלט ? :)

נזכר בשיר של יהורם גאון -

איפה את, איפה את אהובה ?

ובעיבוד שלי -

איפה את, איפה את הגבירה ?

נו, מה יהיה איתי ?!

חייב לסיים מסמך ולשולחו,

ואני נמצא רק פה.

כותב משפט, נכנס לכאן,

חוזר למסמך, מתקן מה שתכתבתי, ושוב - נכנס לכאן.

בסוף, בטעות (פרוידאנית) בטח אכניס מילה/משפט הקשור לעולם השליטה...

חייב אותך שתוציאיני מכאן...תרתי משמע :)

להתעורר בשבת כה מוקדם,

לפחות אם היתה לזה תכלית,

למשל: אם זה היה עבור הגבירה,

שהיתה מחליטה עבורי,

ומצווה עלי דברים לעשות עבורה.

מבחינתי זה כה מעצים, מרטיט,

לעשות למען הגבירה,

ולראותה מרוצה,

מתענגת על עצם היותה שולטת.

אני בגישה - זו זכות להעניק שירות...לגבירה

וההערצתה והסגידה לה הם 24/7... 

אחרי ארוחת הערב המשפחתית,

כל אחד ממשיך בעיסוקיו,

שולח את אשתי להתרחץ ולהתפנק

[ כן, אני שולט עליה 😄 ].

אני נפנה לפנות השולחן,

לנקות הצלחות,

להכניס למדיח,

מנסה לדמיין אותך "מפעילה" אותי כך.

שהרי אני רוצה להיות שלך,

לפנק אותך, לשרת אותך,

ולראותך מרוצה מהיותך...מלכה.

עומד בכניסה לחנות למשקאות חריפים,

רואה אותה מחנה את רכבה,

רכב ספורט יפה,

נכנס לחנות,

היא, אחרי כמה דק', נכנסת אחריי,

מחליפים מבטים,

היא נוטלת 2 שישיות בירה,

ניגשת לשלם,

אני רק בוהה ומתפעם,

איזו אישה,

איזו כאריזמה,

כ"כ התחברתי למראה,

לטון הדיבור,

לאסרטיביות,

אם את כאן,

אנא תני סימן,

אני יותר מ....מוכן ומזומן...

באחת השכונות הכי יוקרתיות,

מצויה חנות קטנה, צנועה, לא מטופחת וממש לא מזמינה,

שם הוא יושב לו,

והן באות אליו,

לשם מה ?

הוא הסנדלר של השכונה,

מטפל בנעליהן של הגבירות,

לכאורה עבודה לא ממש מהנה,

אבל אותי היא כה מגרה...

מחשבות סוטות לקראת שבת...המלכה...