עבורה

האמת, מבחינתי,

הרבה יותר חשוב להיות למענה,

להיות עבורה,

לשמש אותה,

בכל צורה !

מה הערך שלך ?

בעיני עצמך...בעיני סביבתך...

ומה לגבי הפערים בערכים ?

אם אתה מעריך עצמך יותר ממה שמוערך ע"י סביבתך ?

ואם זה להיפך ?

בכל מקרה שקיימים כאלו פערים,

וככל שהם יותר גדולים,

התיסכול יותר עמוק.  

מה ערכי ? תלוי את מי שואלים :)

מחשבות פילוסופיות שעלו במוחי עקב החום.

תשתו מים, תדאגו גם לאחרים, גם לחיות המשוטטות ברחוב,

תהיו טובים...זה אפילו עשוי להעלות את ערככם :)

אני לא מערבב עסקים עם תענוגות,

זה לא טוב,

לא לעסקים ולא לתענוגות.

אז שפגשתיה היום,

למרות שיכולנו לזרום,

אני איש עקרונות.

אולי פעם אגיע גם לתענוגות...

יש תחושה של שחרור,

שאני מקבל העובדה,

שמבחינתי, המצב גמור.

השילוב של "דרישות" בסיסיות מבחינתי, 

וחוסר רצון, רצינות, מהצד השני,

מביא בסופו של דבר להבנה,

שאין מצב שאמצא אותה, בוודאי שלא כאן.

ואולי, טוב שכך...

שהרי, מבחינתי, אין ביכולתי להתפשר...

"יותר טוב כלום...מכמעט". 

אז אני כמו רבות וטובות כאן,

שנמצאות כאן לא מעט,

אך מצהירות שהן - "לא בעסק",

אז גם אני, מאילוצים אחרים - "לא בעסק" :)

לא סתם קוראים לזה הממלכה...

הבריטים האלו...נראים תמימים...

"מלקה" בריטית...שווה צפיה...

http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/884/689.html?hp=3&cat=629&loc=7

האמת, אני כבר לא מחפש,

הבנתי, ש"את" לא נמצאת כאן,

את רמה אחת מעל,

לכן, כנראה, לא אפגוש בך.

אם רק הייתי בטוח,

שאת נמצאת אי שם,

לו רק היה לי סימן,

שלבסוף ניפגש,

אבל לפי התנהלות העניינים,

השממון ימשך,

ואת...אינך.

על הפנים...

בחו"ל...היאוש לא נעשה יותר נוח...

אחד שיודע

אין כמו אישה "חזקה",

היודעת מה היא שווה,

יודעת מה טוב עבורה,

יודעת להשיג מבוקשה,

והכי כייף,

אם יצא לי להיות לידה...

אחרי יום עמוס לעייפה,

לאחר תקופה מתישה,

התחושה היא,

תחושת מיצוי,

אין חדש תחת...,

וכמו שח"כ ביטן אומר,

אין כלום ולא יהיה כלום...