אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 6:31

פעמיים כי-טוב...

אני לא עם עיניים גדולות,

מספיק לי פעם אחת,

עם האחת,

רק שנמצא האחד את השניה, ולהיפך.

לפני 7 שנים. 23 ביוני 2017 בשעה 11:41

התאמה אמיתית,

התאמה מהלב,

התאמה של הרצונות,

של המהוויים,

התאמה - בלי לומר מילה,

יש טוב מזה ?

 

לפני 7 שנים. 20 ביוני 2017 בשעה 8:21

מהבוקר "מופצץ" בשיחות,

מבקשים להיוועץ בי,

שאתן להם מענה,

עונה, מסביר, מסייע, 

ובו בזמן, על מה אני חושב...

להימשך לגבירה, מלכה, שולטת, אסרטיבית,

וליהנות מהזכות ל...שרתה !

כן, ממש כך,

להיות סנג'ר שלה.

 

* הכי פשוט, הכי בסיסי, אולי מישהי לבסוף...תבין אותי 

לפני 7 שנים. 20 ביוני 2017 בשעה 5:41

קמתי ליום שלישי,

בתקווה שיהיה אכן (לפחות) פעמיים כי-טוב,

ולפתע ראיתי איזו תמונת רגליים של חברה בפייס,

ושוב הוא החל להזדקף,

יש משהו כה חושני,

לרדת על 4,

להיות נמוך, כפוף,

צמוד לכף רגל ענוגה,

ולחכות לציוויה,

"לקק !",

וואא...איזו תחושה מגרה...

המחשבות כבר מפליגות,

ואני לפני יום עמוס פגישות... 


אני אמשיך להמתין

לפני 7 שנים. 19 ביוני 2017 בשעה 6:25

קם לבוקר שהוא "סתם" עוד יום,

חש מעין נפילה,

נפילת מתח,

נפילת חשק,

צריך למלא כמה מטלות,

אבל דוחה,

אני טיפוס דוחה.

ואז מתגנבות המחשבות,

מה היה יכול להיות,

אם הגבירה היתה מפקחת עלי, על מעשיי...

 

 

לפני 7 שנים. 18 ביוני 2017 בשעה 10:20

נכנסתי למספרה "שלי",

מתישב, מחכה לתורי,

מתבונן על הנעשה סביבי,

רואה אותה יושבת, מסתפרת,

מחליפים מבטים דרך הראי,

אישה, מעריך בגילי,

שמורה יפה, מטופחת, רעמת שיער,

עיניים ירוקות בורקות,

ישר מתבונן על כפות רגליה,

באה בכפכפים, כפות רגלים נאות, היו נטולות לאק,

והמבטים ממשיכים,

הופכים לחיוכים...מצדה,

אני "קשוח" :)

מסימת התספורת,

מתרוממת, מבחין בגוף יפה,

מתקרבת לעברי, עכשיו רואה שתיקה היה לצידי,

ממשיכה לחייך,

מתרכך ומחייך לעברה.

"פגישה, חצי-פגישה, מבט אחד חטוף...ודי...".

אז אם כאן...זה אני שבאתי להסתפר בחליפה :) 

לפני 7 שנים. 17 ביוני 2017 בשעה 8:46

מעדכן האתר העיסקי שלי,

מכניס מאמרים שכתבתי,

שותל הרצאות שנשאתי ואשר צולמו,

ורק דבר אחד איני מעלה,

את כמיהתי...

להיות נתון למרות גבירתי,

מעניין מה היו חושבים עלי קוראי, מעריציי, מוקיריי,

אם היו יודעים מה הם הגיגיי,

כיצד הייתי רוצה לחוות את חיי...

 

* הפער הבלתי ניתן לגישור, בין מי שאני נחזה, למי שאני...

לפני 7 שנים. 17 ביוני 2017 בשעה 7:34

אם אני לא כותב,

משמע - אני לא חושב ?!

ממש לא,

חושב כל העת,

אבל מבין שהדברים ישארו רק בגדר מחשבות,

זה מה יש,

יותר נכון...אין...

פער הציפיות כה גדול,

בלתי ניתן לגישור.

לפני 7 שנים. 15 ביוני 2017 בשעה 4:41

אני אוהב אותן,

חזקות,

אסרטיביות,

מובילות,

יודעות מה טוב להן,

יודעות להשיג מבוקשן,

כה אוהב להיות במחיצתן,

זה מרגשני ברמות,

מדמיין אותי צמוד לכפות...רגליהן,

לא נותן להן להתעסק בזוטות,

משרת אותן,

כדי שהן תוכלנה להמשיך במסען,

לכבוש עוד ועוד יעדים...

 

* מחשבות נוגות של בוקר חמישי

לפני 7 שנים. 14 ביוני 2017 בשעה 18:25

ימים עמוסים,

ימים מאתגרים,

ועם כל זאת,

המחשבות אינן מרפות [ תרתי משמע... ].

מה יכל להיות,

האם זה עוד יהיה ?

האם היא תמצא ?

הגבירה...