עבורה

אמש יצאנו לאיזו מסעדה,

כמה שהיא מפונפנת,

כך ביחס הפוך סידורי החניה,

אז אמנם יש נהג שיחנה הרכב,

אבל היי,

לא אתן לזב חוטם לנהוג ברכב שלי - עד כאן !

בקיצור, החניה היא מגרש כורכר,

אני כמובן נעול נעליים,

אך הגברת עם סנדלים, דקות וגבוהות עקב,

והיא פוסעת בזהירות,

שהחול לא יכנס לבין בהונותיה,

ואני מעודדה,

אל דאגה,

אני אח"כ מלקק וממרק אותן,

היא מחייכת ועונה - ברור !

ואז, בחוזרנו לביתנו,

ציפיתי-חיכיתי-ייחלתי- התפללתי,

אבל ההוראה ממנה לא הגיעה,

עוד לילה מתסכל...

אני מלהג עצמי כאן,

כי אשתי - לא בענין...