בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 21 בפברואר 2011 בשעה 17:37

איזה באסה,
בנוסף לעובדה שאוכל את הלב,
כעת, לאחר כל היום,
"הצלחתי" לפצוע את השפה שלי,
כעת היא גם מדממת, גם נפוחה,
מאזוכיסט אמיתי שכמותי.

ממש קילרתי עצמי לדעת,
אז אם אצליח לצאת מחר מהבית,
ותראו מישהו עם שפה נפוחה,
תגידו "שלום".


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י