עבורה

יש מצוי ויש רצוי -
אני הייתי רוצה לחוות סשן מטריף,
פיזי, ואם לא ניתן...מנטלי (לגישתי - שליטה מרחוק),
זה הרצוי.

ואילו המצוי -
כעת התקשרו חברים,
רוצים להזמין מקום במסעדה לכמה זוגות.
אני משמש כ"בריח תיכון" לחבורה,
אני היכרתי אחד, והכנסתי אותו וזוגתו לחבורתינו,
וכך הלאה והלאה.
כך שגם אם לא ממש מתחשק לי לצאת,
אני מחוייב.

ושוב, צריך לעטות ה"מסכה" (אין חופש בשבת ?),
ולשדר עסקים כרגיל,
ואני, אם שואלים אותי מה אני רוצה...
להשאר בבית, להכנס ל"כלוב",
ולמצוא מבוקשי..

אבל, אני נשלט ממתי עושה מה שרוצה,
עושה כדי לרצות החברה, החבר'ה...

מצד שני, לאור הדכאון והתסכול שחש,
הפסיכולוגים מציעים כן לצאת ולפגוש חברים,
אז אולי זה ירגיע את נפשי,
אולי לכמה שעות, דיינו...