בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 5 במרץ 2011 בשעה 7:57

אתמול בשישי,
היה יום קייצי,
נסעתי לים,
ישבתי לי שם.
לפני זה קצת הליכה,
קצת תרגילים,
שהרי צריך לשמור על הגוף,
שרירי חזה, בטן ורגליים,
שהרי זה מה שרואים בעיניים,

אח"כ נכנס למכונית,
מחנה אותה מול הים,
מתבונן בכחול,
ויודע שנועדתי לסבול,
שומע שירי "דיכאון",
ורוצה להאמין שאמצא פתרון.

לילימיי​(שולטת) -
לפעמים צריך לשחות קצת, במיץ של הזבל
כי משם הדרך היא רק למעלה.
אופטימיות נדרשת ביציאה הזאת..
תתאמץ למענך.

לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - מסכים שצריך לשחות "קצת" בזבל,
אך לא מוצא את החבל,
שאותי ימשוך אל האור,
ויתן לי כוח "לחזור" :)))
לפני 13 שנים
}{מוראנה}{ - כלבלבי
תסתכל רגע על הגלים
בגובה רב, בינוני, מתנפצים
ושוב חוזר חלילה

ועכשיו......תחשוב רגע על עצמך
בגובה רב.....בינוני......אולי לרגע מתנפץ

אבל..........

כשאתה למטה אתה הכי למעלה........:-)))))))))
לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - הצדק עמך...
אך מה הטעם להיות למטה עם עצמי...
"לא טוב היות האדם לבדו"...
בלי יכולת לממשו :)))
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י