בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 17 במרץ 2011 בשעה 14:47

עצוב לחיות ללא תכלית,
לא להיות מסוגל להרים עצמי מהתחתית,
לא חי עם עצמי בשלום,
וזו בעיה שמתמודד עימה יום-יום,
מתוסכל ברמות על,
וזה לא יוצא מהכלל,
כואבת לי הבטן,
כואב לי גם הראש,
אלוהים - לא הגיע הזמן לפרוש....

נערת אמצע​(אחרת){!} - מחשבות הכי נוגות.
}{
:)
לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - אכן...
הכי אמיתי....
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י