בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 27 במרץ 2011 בשעה 12:35

אוכל כעת,
אוי, מה הייתי נותן,
כדי לאכול לרגליה,
ליהנות מכפותיה,
כאשר אני מתחתיה.

איזו גאווה זו,
לאכול מכף רגלה,
לשתות לרוויה,
ישר מהקערה.


כותב וכותב,
וכולי נוטף,
אולי הגיע הזמן שאלך "להתפרק"....

}{מוראנה}{ - שנינו יחד תחת מיטריה אחת.....

שניינו מדלגים בתוך בשלוליות:-))))

}{
לפני 13 שנים
כלבלב אנושי - אכן מייצר שלולית :)))
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י