בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 21 באפריל 2011 בשעה 11:34

הלב חצוי,
כאשר איני מגיע למיצוי,
אני לא כועס,
גם לא מאוכזב,
אני יודע וחש,
שאת חסרה לי - ממש.

החיים ממשיכים,
ואנו זורמים,
כנראה שישנם דברים,
שאינם מתקיימים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י