בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 26 באפריל 2011 בשעה 14:29

שאת מולי,
אני שוכח מכל עולמי,
את האחת,
שיכת לזן הנכחד.

להיות לצדך, לשימושך,
זה כה מושך,
חבל שהכל בדימיון,
ולא נראה שניתן לממש החלום.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י