לפני 13 שנים. 7 במאי 2011 בשעה 10:26
נולדתי וגדלתי במקום בתולי,
מקום מקסים ומוקף שדות,
לצערי היום זה מעוז הנובורישים.
אך לא על זה רציתי לספר.
בכיתה שלי היו 5 ילדים שאיבדו את אביהם,
או את אחיהם במלחמות.
ובשכבה שלי היו כ- 10 משפחות שכולות.
היינו מאוד מלוכדים,
ובימי הזכרון כולנו צעדנו לאנדרטה,
כולם הכירו את כולם,
והכאב היה כבד.
מאז אותם ימים נדרתי,
כי בכל יום זכרון אגיע לאנדרטה,
וכך אני גם מנחיל לילדיי.
אני משתדל (וגם מצליח),
להיות תמיד בארץ,
במהלך יום הזכרון.
וגם השנה, כבכל שנה,
נתקבץ, משפחתי ואני, באנדרטה,
ונחלוק כבוד לגיבורים,
שבזכותם אנו חיים כאן.
