בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 14 במאי 2011 בשעה 9:25

הגשם לא מפסיק להלום,
ואני ממשיך לחלום,
חולם על העבר,
מקווה שיש עתיד מחר.

עתיד בו אמצא מרגוע,
לתחושות שלא יודעות שובע.

שהרי אי שם, אני מקווה, נמצאת,
הגבירה אליה אני עורג.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י