בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 16 במאי 2011 בשעה 11:31

המוח האנושי בד"כ מאוד סלחני,
ממרחק של זמן,
לגבי קשרים שהיו לנו,
הזכרונות מהעבר נראים טובים.

כנראה שאת הרע אנו מדחיקים,
ובוחרים לזכור את הטוב.

והרי קשרים אינטימיים שהיגיעו לסיומם,
כנראה, נגמרו כי בתוחלת הם לא היו מספיק טובים,
מספיק מספקים,
מספיק נכונים (לאותה עת).

וסביר להניח שבאותם קשרים
חווינו עליות וגם ירידות,
אך לרוב אנו בוחרים לזכור את הטוב,
להתענג על החוויות הטובות,
המרטיטות, המגרות...

אך לא תמיד קשרים מסתיימים כי לא היו מספיק טובים...
או לא היו מספיק מספקים...
או לא היו מרטיטים...
לעיתים...יש נסיבות אחרות...
וזה כל העצב...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י