בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 19 במאי 2011 בשעה 20:04

ליל חמישי,
ואני (לכאורה) חופשי,
אך אני שבוי,
חושב ומהרהר,
מדמיין והוזה.

זה מה שנותר לעשות,
כאשר אין דבר מה אחר.

כאשר אעלה על יצועי,
את (הדימיונית) בטח תהיי איתי,
"תככבי" בדמיוני,
תגעישי את אוני.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י