בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 6 ביוני 2011 בשעה 5:26

יש רגעים,
שאני חש,
שאין טעם לחיים.

מטבעי (לצערי) איני אופטימי,
ולכן, לא רואה מוצא,
ממצב בעייתי,
אליו נקלעתי.

איך ניתן לצאת,
כאשר אין כוחות,
אין אמונה,
ואין ציפיה,
לעתיד טוב יותר...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י