בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 23 ביוני 2011 בשעה 5:27

להיות ללא גבירה,
זה (לכאורה) להיות (הכי) משוחרר,
אך זה בדיוק ההיפך,
זה להיות (הכי) כבול.

כבול לתחושות עמוקות של חיפוש,
חיפוש שלא מוביל למאום,
והתיסכול רק הולך ומתעצם.

מבחינתי, העולם הרבה יותר משעמם,
כאשר אין למי להתחנן,
אין את מי להעריץ,
אין למי לסגוד,
לתת את כולי,
להפקיד בידיה את נשמתי.

,


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י