בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 20:18

אחרי ליל נדודים ללא שינה,
יום שלם של לחצים,
ללא אוכל ושתיה,
אני חש ממוטט...

ובכל זאת,
זקוק למבט,
לדיבור,
לתחושה,
של גבירה עריצה...

סוטה שכמוני....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י