בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 13 שנים. 16 באוקטובר 2011 בשעה 4:31

קם ליום חדש,
שבוע חדש,
ואני (לא) נרגש.

זה כה כואב,
שיש לך כה הרבה לתת,
ואין למי.

לו רק היית עימי,
הכל (כמעט) היה אפשרי.

לו ניתן היה להחזיר הגלגל לאחור,
לא היה נותר בי כזה חור (שלא לאמר - בור).


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י