בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 24 ביולי 2012 בשעה 9:42

זה כייף להישלט,
לתת לה (גם) את הלב.

לחוש "עוצמתה" (מ)עלי,
לדעת מקומי,
למלא ייעודי.

כמובן, זה לא יכול להתקיים עם כל אחת,
חייב להיות החיבור האחד,
אותו חיבור מושלם,
ששנינו נחוש שהוא קיים...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י