בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 29 ביולי 2012 בשעה 16:32

הערב יורד,
ואני חש (כה) בודד,
זה כלל לא משנה
אם אני בתוך קהל הומה.
כל עוד אני לא נתון למרותה,
אני חש (כאילו) לא קיים...

זו תחושה מדהימה,
להיות שלה,
לדעת שלמרות שהיא אי שם,
היא (עדיין) שולטת עלי...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י