בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 11 באוגוסט 2012 בשעה 15:45

המכאובים הייסורים שאני מעביר על עצמי,
הן הנפשיים והן הפיזיים,
התחושה לגביהם אינה דומה כלל ועיקר,
לתחושות שחש כאשר הגבירה מכאיבה לי.

לכאוב עבורה,
לדעת כי זה מגרה אותה,
לחוש את הבעירה בתאוותה,
דבר לא ישווה לזה.

לכן, גם בסאדו - צריך (לפחות) שניים...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י