בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 19 באוקטובר 2012 בשעה 8:41

יושב וחושב,
עד מתי אחפש,
אם היו מבטיחים,
שבסוף אמצא ונתחבר,
הייתי מתנהל באופן רגוע יותר,
אך מי יתקע לידי,
שאת תהיי (שוב) אי פעם לצידי,
שאוכל לפנקך ולשרתך,
להתבונן ביופי מבטך,
לרבוץ לצידך,
ולחיות למענך... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י