בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 23 באוקטובר 2012 בשעה 15:29

אני מותש,
אני גם מיואש,
אם לא היה לי ילד קטן,
הייתי נוטש העולם....

ניני - אתה עייף, לכן אתה מרגיש מיואש.
תראה, אחרי שקצת תנוח,
ותתן לעצמך להתנתק זמנית מהמועקות,
מכל הבחינות
אתה תראה באור אחר, תרתי משמע
את מה שעכשיו כל כך מעציב ומכביד עליך.

אני מבטיחה לך שזה כך!
לפני 12 שנים
כלבלב אנושי - ניני היקרה,
ראשית, תודה על תגובתך.
אני אכן עייף - נפשית יותר מפיזית...
לא מצליח להתנתק מהמועקות,
יש מועקות, שלצערי, אין להן פתרונות...
לפני 12 שנים
היולי -
ילד קטן זו סיבה מספיק טובה
לא להתייאש

התעודד
לפני 12 שנים
כלבלב אנושי - היולי,
אין ספק שילדי הקטן שיש ביננו קשר מיוחד,
זו סיבה מעולה.
הבעיה, שלעיתים אני נמצא על הקצה.
לא בטוח שיש לי את תעצומות הנפש
לחכות שיגדל...ואני אסיים חיי...
לפני 12 שנים
היולי -
למה לחכות?
תחייה בינתיים במקביל
(:

לכל אחד יש תעצומות נפש והן אדירות , תתפלא
הרעיון הוא למצוא אותן בתוכך

רעיון טוב , לא? ((:
לפני 12 שנים
כלבלב אנושי - היולי,
אני נושם..זה לא אומר שאני חי...
הרעיון הוא טוב מאוד,
אך, ממרומי גילי, לצערי -
לא מוצא את תעצומות הנפש...
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י