בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 12 שנים. 24 באוקטובר 2012 בשעה 10:42

הלב זועק,
מאיים להתפוצץ,
האם ניתן כך להמשיך,
היש דרך אם אין כיוון ?

איך אפשר לחיות וליהנות,
מבלי לפגוע בנפשות אחרות ?

יש משהו לא הגיוני, בגן האנושי.
מצד אחד אתה רוצה להיות אנושי,
מצד שני - הכאב אינו אנושי.

לאף צד לא מגיע לסבול,
אני כ"כ רוצה לגדוע הכל...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י