עוד בוקר... לפני 12 שנים. 30 באוקטובר 2012 בשעה 3:51 הוזה אותך עומדת מעלי,אוחזת במבושיי,ואני על 4 לצידך,ממתין למצוא פיך.זה כייף לדמיין,איך יכולנו כך להתקיים.המציאות הרבה פחות מענגת,קם לבוקר חדש,ואין מי שאותי חש(ה)...