בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 5 באפריל 2013 בשעה 15:30

כולכם בטח מכירים השיר: "רוב הזמן את אישתי",
ואצלי, "רוב הזמן אני בביתי".
ביתי הוא למעשה "מבצרי",
שנבצר ממני לעוזבו,
הוא הפך ל- מלונתי.
בביתי אני קבור,
תרתי משמע.

שהייתי בביתי, כנראה לא תצמיח ישועתי,
אך מהיכן כן ?
מי ישמע שוועתי ?

התיסכול עמוק הוא,
והבור אין לו סוף (טוב)...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י