בנוסף לתכונות הלא מוצלחות שניחנתי בהן,
יש 2 תכונות בעיתיות (מבחינתי): רגישות ורגשנות.
ימי הזיכרון לשואה ואח"כ לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה
משפיעים עלי מאוד...
אבי שרד את הנאצים,
אביו ושאר משפחתו לא.
תמיד הרהרתי ועודני,
מדוע אני נשלט,
אני חושב שלטראומה שעבר אבי
יש יד ורגל בדבר.
ראשית, נקראתי על שם אביו,
זה כבר עול כמעט בלתי ניתן לשאתו...
בהמשך, בחינוך הספרטני שחונכתי,
הניסיון כל הזמן לרצות ההורים,
חוסר היכולת שלהם לפרגן להעניק חום.
כבר לפני שנים "סלחתי" לו,
לא שזה שינה משהו לגבי עצמי.
למדתי מרבית חיי, הישגתי 3 תארים,
ותמיד היה נראה לי שזה לא מספיק,
לא קיבלתי החיזוקים,
כיום, עם ילדיי, אני עושה "תיקון".
אבי הגיע לגיל גבורות,
אני יודע שלא אלך לעולמי באופן טבעי,
והיה נראה לי קשה מידי
להטיל על אבי את העול
שאני אסיים חיי לפניו.
מאחל לו שנים רבות ובריאות,
לגבי עצמי, לא יודע מה לאחל,
מה שכן יודע,
שבהלוויתי ארצה שישמיעו את השיר
ששמו מתאר תחושותיי:
"כמו צמח בר" בבצועה הנפלא של סי הימן.
לפני 11 שנים. 7 באפריל 2013 בשעה 17:06
