בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 6 במאי 2013 בשעה 18:15

לנשום זה לא נקרא לחיות,
לחיות...זה לחוות.

כדי לחוות,
בתחום בו עסקינן,
צריך (לפחות) שניים.

המחשבות נודדות,
מה היה בעבר,
איך העולם אכזר.

העתיד, לכאורה, עוד לפני,
אך המציאות טופחת על פניי,
במקום למשל: לטפוח על אשכיי  :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י