בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 8 במאי 2013 בשעה 5:46

השליטה המנטלית,
היא כה חסרה לי,
לדעת ולחוש שאיני (רכוש) נטוש.

לקבל הוראות
ולדווח על מעשיי
זה מרטיט את חושיי.

זו תחושה עילאית
שהגבירה מתענינת, דורשת ומפקחת,
וממני נדרש ביצוע, ציות ודיווח,
דבר המותיר אותי כל העת תחת פיקוח.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י