בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 10 במאי 2013 בשעה 6:18

כמה אפשר לצפות,
למשהו שכנראה לא עומד לקרות.

להיכן אנתב מחשבותיי,
כאשר אין כיוון לתפילותיי.

חיים לא ממומשים,
הופכים קשים ומייאשים.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י