עבורה

היא התקשרה,
בקולה הסמכותי היא ציוותה:
"תגיע לביתי עוד שעה".

כמובן שהגעתי לפני השעה היעודה.

היא ירדה לאחר רבע שעה,
מטופפת על עקביה,
מבט אחד שלה,
ואני נדרך מיד.

"קח אותי ל....", היא ירתה לעברי.

אני נוהג והיא משוחחת בנייד,
אני כולי מרוכז בנהיגה,
מנסה להגניב מבט לעברה.

שומע את סגנון דיבורה,
היא כל-כך גבירה.

ברמזורים משפיל מבט,
רואה את בהונותיה משוכות בלאק.
לו יכולתי להתקרב,
לריח וללקק.

מגיעים למקום המיועד,
היא מפטירה לעברי:
"תגיע לאספני בעוד שעה,
וכדי שלא תשתעמם,
כיוון שאותך אוהבת לנצל,
תקפוץ למעדניה ותרכוש לפי הרשימה".

היה או לא היה....
זו בכלל לא השאלה,
קיים בי הרצון העז,
להשלט ולשרת...

כל עוד זה אינו מתרחש,
ההפסד הוא של ...שנינו...