בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 11 שנים. 19 ביוני 2013 בשעה 5:34

מי שקורא הגיגיי בבלוג,
לא יכל שלא להבחין
במצוקה שאני מצוי בה
לאור העובדה
שאין גבירה שתיקחני תחת חסותה.

זה משפיע על כל מהלך חיי,
עבודתי ובכלל מצב רוחי....

אשתי מנסה לעודדני,
הבוקר לפני יציאתה לעבודה
יצא לנו לשוחח.

אמרה לי תחייך, מה כ"כ רע לך...
עניתי לה - לא ממש מוצא עצמי,
חייב מישהי שתשלוט עלי ובי.
היא ענתה לי - "נו, ולא מוצא ?"
השבתי שלאור התגובות, או חוסר התגובות,
וממה שכל פעם נאמר לי - היותי נשוי מהווה מגבלה.
היא לא מבינה הבעיה...כמוני כמוה...איני מבין... 
שהרי אין חכם כבעל ניסיון...חוויתי זאת בעבר...תוך כדי היותי נשוי...

הכל אמת...
 
יוצא כעת לערוך קניות...מישהי צריכה משהו ?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י