עבורה

ערב ט"ו באב,
הייתי מעדיף לשכב,
ערום ועריה,
וצמוד לכף רגלה.

להיות הכי נמוך,
צמוד לרגליה,
להריח וללקק בהונותיה.

זו תחושה עילאית,
לשמש לה (גם) כרהיט.

לדאוג לה ללא הרף,
למלא הוראותיה,
להיות ראוי לגחמותיה.

עוד ערב של מחשבות...