איזו תחילת שבוע -
יוצא מביתי, לבוש לפגישה חשובה.
חולצה לבנה, מגולח ומריח טוב...
ואז, ראיתי אותה...
עומדת ליד רכבה, אובדת עצות,
עוצר הרכב - "אפשר לעזור ?".
היא - "כן...נתקעתי עם פנצ'ר".
ואני בתפקיד - "האביר עם הרכב השחור" .
טוב, אין ברירה, נפשיל שרוולים, נסייע לגברת.
גברת בסביבות גיל 40,
מטופחת, עם שמלה מתנפנפת,
מטופפת על נעלי עקב החושפות בהונות אלוהיות...
פותח קצת הברגים, מרים הרכב על הג'ק,
ממשיך לפתוח, מוציא הגלגל, מביא את גלגל ה"ספר"....
והיא כל העת עומדת מעלי...
בקושי יכול להתרכז...איזה כייף...(אולי אעבוד בגרר / חילוצים....)...
לבסוף, כולי מים, אבל התחושה...להתבונן ברגליים...
והיא - "איך אוכל להודות לך ?"
חושב בליבי - "אם היית יודעת על מה אני מפנטז...".
אך עונה לה - "אין בעד מה...סעי לשלום"....
והיא - "תודה רבה ! איך הצלת אותי"....
אני חזרתי לביתי...מקלחת (יותר לצנן אותי מאשר לשטוף הזיעה),
חולצה חדשה...ויוצא לפגישה...
כך החל לו יום ראשון...האחד לפני האחרון לשנה העברית...
מעשה טוב...מקווה שזה מבשר שבוע טוב :)
