עבורה

כל אחד ואחת מאיתנו שמים מסכה (לפחות אחת),
שהרי כאשר אתה יוצא החוצה, פוגש אנשים,
בעיותיך לא מעניינות איש (או אישה),
איש איש ובעיותיו.

ולכן, גם אני שיוצא החוצה,
לא ניתן לדעת מצבי האישי.

מצחיק אותי כל פעם מחדש
שכל מכריי מכנים אותי - "החייכן",
אז כנראה שאני - "השחקן"  :)

מבפנים אני שחוק,
שלא לומר חלול,
אבל - ההצגה חייבת להימשך.

ואני, עם המחשבות שלי,
רוצה למצוא גבירה,
ואליה להימשך,
כי אצלי זה הרבה יותר (מסתם) תבלין.

אבל שוב כותב על בעיותיי,
שאינן מעניינות איש.