בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 10 שנים. 3 באוגוסט 2014 בשעה 17:32

כל העת מחלחת בי התחושה הקשה,

שהכוחות אוזלים מגופי,

התחושות לא נוחות,

העתיד ממש לא ורוד.

המצאותי באתר, זה מאזוכיזם טהור,

שהרי ברור שמכאן לא יגיע לי האור (גם לא העור....).

הכי גרוע זה לחוש - "בלתי נראה",

וכך אני חש...

שיר וותיק וטוב שנזכרתי בו...



 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י