בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 10 שנים. 10 באוגוסט 2014 בשעה 8:58

מתחיל השבוע עם רגשות מעורבים,

קיבלתי בשורה מרה על התאבדותה של אישה באמצע שנות ה- 30,

צעירה בשיא פריחתה, או שזה מה שהראתה...

ואני תוהה ביני לבין עצמי,

האם עשתה נכון ? האם אפשר לבקר את דרכה ?

מי כמוני מבין את התהומות והמצוקות אליהן ניתן להיקלע,

כאשר אתה (אני) חש שאין מוצא...

מודה שיש רגעים בהם אני מקנא בה,

היא "חופשיה", לא צריכה לחוות עוד קשיים,

התמודדויות אינסופיות, רגעים של אכזבות קשות, של תסכול עמוק,

תחושות של "אין מוצא",

אישה יקרה, מקווה שמצאת מנוחה לנפשך, נוחי בשלום על משכבך...

 

 

תמר - זה אולי ישמע נורא אבל אני מבינה אותה
גם אני במשך שנים ניסיתי להתאבד
אלכוהול וכדורים
חתיכת ורידים
קפיצה מהחלון בקומה שמינית
פסיכולוגים פסיכיאטרים ואבחונים..
החיים לא קלים עבור אנשים שלא יכולים להתמודד איתם לבד
זאת הסיבה שאני מחפשת גבר שיחזיק לי את היד ויעזור לי להתמודד
אני בטוחה שעכשיו הנפש שלה רגועה והיא מרגישה שלווה
אסור לקחת את החיים של עצמנו ושל אף אחד אחר
אבל אני יכולה להבין שלפעמים מרגישים שזה המוצא היחיד.
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - תמר היקרה,
אני כ"כ מבין דברייך...
כולי תקווה שתמצאי מזור לנפשך,
ותמצאי בן-זוג שידע לסייע בידך במציאת דרכך.
לפני 10 שנים
תמר - מקווה שמצאתי
}{
תודה כלכלב יקר
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - תמר היקרה,
איזה כייף לך...
מודה שמקנא...אך גם מפרגן...
אולי גם אני אמצא פעם מישהי שתיקחני תחת חסותה...
אמן...
לפני 10 שנים
תמר - אל תמהר עם הברכות.. סבלנות :)
אזכור את הברכות בבוא הרגע כשאהיה בטוחה
שהקרקע שתחתיי לא תשמט פעם נוספת בחיים
אתה תמצא, בטוחה שתמצא!!
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - תמר היקרה,
תמיד אוהב לפרגן ולברך...עושה לי טוב לעשו טוב לאחרים :)
מתפלל עבורך שהפעם תצעדי [ תזחלי, אם רוצה :) ] על קרקע מוצקה ובטוחה :)

לגבי מציאת גבירה שתשלוט עלי בחיי...מודה שאני מאוד פסימי...
לפני 10 שנים
תמר - אסור לך!!
תהיה אופטימי
ותן לזה לבוא לבד
הרי ממילא זה תמיד מגיע מכיוון לא צפוי
אז למה לחפש?
תחיה את החיים תהיה אופטימי
תהנה ממה שיש ואל תתעסק במה שאין
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - תמר היקרה,
הלוואי והיה מקום לאופטימיות במצבי...
זה לא מגיע "סתם כך"...ולאור "הסיטואציה",
זה לא פוגש אותך ברחוב, ואם לא מוצא זאת כאן,
היכן אמצא זאת ?!
מתקשה לחוש אופטימיות בכלל ובתחום זה, בפרט...
לפני 10 שנים
תמר - נכון..
זה לא משהו שנתקלים בו ברחוב כמו בעמוד חשמל
וזה משהו שצריך למצוא פה
התכוונתי אולי מעט להרפות..
לנשום עמוק ולשחרר
תן לזה לקרות לבד.. :) חיוכי?
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - תמר היקרה,
כבר לא יודע מה הגישה הנכונה,
אם מרפה ולא מפרסם,
אז כמאמר הביטוי: "מי שלא כאן - לא קיים",
כבר הבנתי שלבד זה לא יקרה,
ולצערי גם עם פרסומיי זה לא קורה,
על כך התיסכול העמוק...
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - מצער לשמוע על אותה בחורה צעירה שהתאבדה :(

מצטרפת לדברי תמר לעיל - תחיה את החיים תהיה אופטימי, תהנה ממה שיש...
ולפי מה שאני מבינה, יש לך לא מעט.
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - מאדאם T היקרה,

לצערי, מתקשה מאוד לחוות את החיים ולהיות אופטימי,
מצב לא פשוט בכלל...
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - קל להגיד, קשה יותר לבצע: תשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה, על כל הדברים הטובים שבחייך כולל אישה טובה ומפרגנת...

ופחות על החצי הריק...
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - מאדאם T היקרה,
אכן, טוב שיש שאת אמרת: "קל לומר/ליעץ - קשה לבצע" :),
גם אני מנסה לעודד חבריי, אך בתוך תוכי יודע שזה לא פשוט בכלל.
את יודעת איך זה, מה שיש לך - שלך !
כעת אתה רוצה/מצפה לדברים מעבר...
וחסרונה של הגבירה בחיי, מציק, מעיק, ו- אינו מרפה...
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - מבינה אותך בהחלט, כולל הרצון לדברים שמעבר....

אבל אל תתן לחוסר הזה להשתלט עליך במידה כזו, שהוא מעכיר ומאפיל על כל הדברים הטובים שיש בחייך ומונע ממך להנות מהם...
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - מאדאם T היקרה,
מחמם את הלב שמצליח להעביר תחושותיי,
ומישהו/י מבין אותי...ואיני ציני באומרי זאת.
אכן, החוסר בגבירה מאפיל על חיי,
כיוון שגם חש שאין מוצא ממצב זה...
כאשר אין עתיד - זה הכי מתסכל...
ואז כמזוכיסט אני מתקשה ליהנות...
לפני 10 שנים
Madame T​(שולטת) - אם כך, אתה בעצם ממצה את עצמך - נהנה לסבול מהמצב, כמזוכיסט :)

[נאמר בחיוך...]

וכן, תחושותיך בהחלט ברורות ומובנות, אבל החיים לעתים מפתיעים, ונקווה שלטובה...
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - מאדאם T היקרה,
כ"כ לא ממצה עצמי, לצערי :(
יש בי כ"כ הרבה לתת, לפנק, לשרת ולסגוד...התיסכול עמוק...
חן חן על האמפטיה,
מתקשה לראות שאכן יחול שינוי לטובה במצבי...
לפני 10 שנים
טאצ'​(שולט) - החיים הם נראים לפעמים כמו זירת אגרוף
המון זיעה של עבודה קשה מלווה לעיתים קרובות בתחושה ש לסידרה בלתי נגמרת של חבטות ונפילות.
כמו בזירה כך גם בחיים. הסיבוב בסוף ייגמר ויתחיל אחד חדש עם הזדמנויות חדשות.
מה שחשוב לנו לזכור שתמיד אבל תמיד צריך להשאר על שתי רגליים כמה שיותר יציבים.
כל עוד אנחנו עומדים יש לנו את התקווה לדברים חדשים וטובים.
תקווה להשתפר ולמצוא את ההזדמנויות שלנו במקומות שהן נחבאות.
לא חשובה הבחירה כלבלב בארבע או שתי רגליים...תמיד תנסה להמשיך לעמוד עליהן ותראה שגם מבוי סתום יכול להביא בתוכו בשורות טובות
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - עבד43 ידידי,
בתיאוריה אתה צודק בדברייך,
היישום (עבורי) לעיתים קשה עד בלי די.
יש רגעים בהם אני כה עייף מהמרוץ,
שרוצה לרדת מהרכבת המטורפת.
ולצערי ולגישתי, לא כל מבוי סתום יכול להביא עמו בשורות טובות....
כנראה זה עוד הבדל בין אופטימי לפסימי...
לפני 10 שנים
טאצ'​(שולט) - עצם הבשורות הן מקור לחידוש ותקווה
לא כל יום הוא בגוונים חמימים ומפנקים
כל אחד עולה ויורד מהרכבת בקצב שלו
תמיד עם המבט קדימה...
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - ידידי,
זה כאשר אתה זוכה לבשורות,
ואם אינך זוכה לבשורות,
אלא למפחי נפש ?! אז מה יום מיומיים ?
אם העבר וההווה אינם כה נעימים,
למה שהעתיד יהא זרוע בכוכבים ולא בפורענות ?!
לפני 10 שנים
טאצ'​(שולט) - הנבואה ניתנה ל....
עבורנו פשוטי העם כל מה שנותר הוא לנסות ולהשפיע על עתידנו בפעילות יומיומית חלקה מתסכלת חלקה מאתגרת וחלקה הקטנטן מספק
אני בטוח שישנם גם בשמים שלך כוכבים אופטימיים
ואם לא התבונן היום בלילה בשמים יש מטר מטאורים נפלא ונסה לאמץ אחד מהם לחלק המסופק שבתוכך
:)
לפני 10 שנים
כלבלב אנושי - ידידי,
אתה יודע איך אומרים, הסטטיסטיקה לא משקרת,
מה שנדיר למצוא, הופך לנדיר יותר ויותר,
עם חלוף השנים...
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י