בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 10 שנים. 9 באוקטובר 2014 בשעה 8:40

אתמול בארוחת החג המשפחתית,

מדברים על אבי המאושפז,

לפתע אח שלי מספר שאותו זקן ששוכב בחדרו של אבי (עליו כתבתי בפוסט הקודם),

לא מפסיק להתלהב מהמראה שלי ולדבר עלי [ לפחות מישהו הבחין בי 😄 ],

אחי מספר שאותו זקן מכנה אותי - "השחקן קולנוע",

ואני מהרהר לעצמי - שאני באמת חייב לצאת מהסרט בו אני חי  :-)  

מצד שני אני תוהה - אז זה גורלי ? בני גיל הזהב מתלהבים ממני ?  :-)

מאחל חג שמח לכל בית ישראל בכלל ולחברי האתר בפרט :-)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י