עבורה

בצהרי היום,

יום שלישי - פעמיים כי-טוב,

יושב לי בבית קפה מול הים,

מסכם פגישה עיסקית טובה שהיתה לי,

כן, עם עלמת חן, אסרטיבית - כמו שאני אוהב,

שנוצרה כימיה מענינת (מעניין מה היתה דעתה עלי לו היתה יודעת על "סטייתי"),

ולפתע אני נזכר כי היום זה בעצם ערב ט"ו בשבט,

מועד המציין את תחילת פריחת האביב,

וחושב לעצמי, על עצמי,

בסה"כ אני גם מצוי בשלב של פריחה אישית,

מי יתן ותימשך,

ואני אמשיך ללבלב, לפרוח ולצמוח,

אבל כמובן תמיד בצילה של הגבירה שאותי תבחר להיות צמוד לרגלה.