עבורה

יש אנשים שחושבים שהם יודעים הכל,

הם מיעצים, הם מבינים, הם מוכיחים אותך,

כי לגישתם הרי החוכמה מצויה (רק) אצלם.

אז זה...שלא...

והפעם רציתי "לדבר" על אותם/ן מצקצקי לשון ומקלדת,

שמידי פעם מוכיחים אותי, בכללי ולרוב בפרטי,

ומיעצים לי להכניס לעולם השליטה את אישתי.

וואא....איך לא חשבתי על זה ?!

אני איתה כבר עשרות שנים, הפתרון "שוכבת" לידי,

ואני הטיפש לא שמתי לב...

אז מצקצקי הלשון והמקלדת, תרגיעו...

אני בחור ישר ואמין, ואישתי יודעת מההתחלה על נטייתי זו,

ואכן ניסיתי לא אחת "ללמד" אותה מה אוהב, איך אוהב וכו',

אך הניסיונות לא העלו פרי,

יתכן שהבעיה בה, ויתכן שהבעיה בי,

אני חלילה לא מאשימה בכך.

ואני אגיב דווקא לאותן מצקצקות -

נניח שהגבר שלכן אוהב ומיחל שתכינו עבורו אוכל ביתי,

ואתן, רחמנא לצלן, לא מסוגלות להכנס למטבח,

לא אוהבות, לא מתחברות, לא מצליחות,

בקיצור, מבחינתכן - בישולים וכו' "זה לא זה".

אז אם אתן אוהבות את האיש שלכן, אתן תנסו,

תחרקו שיניים, ו"אולי" תהיו מידי פעם "בשלניות",

אבל אם זה לא "יתפוס" אתכן אתן אולי "תהנו" מההנאה שגורמות לגבר,

אבל לא תוכלו להמשיך כך לאורך זמן ותסכולכן יגבר.

ולכן, כיוון שאישתי לא אוהבת זאת (זכותה),

וכיוון שעבורי זה צורך "יום-יומי" (לא ארוחה של פעם ב...),

אזי אני לא רואה טעם ללחוץ ולהקשות,

זה לא הוגן מצידי,

וממילא גם אם תעשה זאת,

היא תעשה זאת בצורה טכנית, ותעשה זאת רק כדי לרצות אותי,

וזה בדיוק מה שאני לא רוצה !

וכן, אותן מצקצקות אף "מציעות" לי להתגרש,

אז שוב, כיוון שאני כן (גם) עם אישתי,

כבר הצעתי לאישתי, אם היא לא חשה בנוח מנטייתי ו"סטייתי",

אני מוכן לעזוב הבית, לחלק הרכוש ולשחררה מ"נוכחותי",

אך היא לא רוצה לשמוע על כך.

ולכן, לכל המצקצקים, גם כאן נכון המשפט: "אל תדון אדם, עד שהגעת למקומו"...