עבורה

זה צורך חזק ועצום אצלי,

זה טבוע באישיותי,

אני כה אוהב לחוש תחת מרות,

יתרה מזאת,

חש מאוד נוח, בלשון המעטה,

כאשר אני נתון לפיקוח,

וככל שהפיקוח הדוק וצמוד יותר,

אני אוהב זאת יותר.

זכורות לי ההודעות "הפתאומיות" של גבירתי: "כלב, היכן אתה ? מה אתה עושה ?",

ואני "בתמימות" משיב: "למה שואלת ?",

והיא מיד "שמה" אותי במקומי: "כבעלים של הכלב שלי חייבת לדעת מה הכלב שלי עושה והיכן מסתובב".

מודה משפט שכזה מטריף חושיי...