עבורה

היא היתה אישה מינית מאוד,

הכי מינית שיצא לו לפגוש,

בהמשך, התברר ששניהם חובבי יחסי שליטה, חיבור קוסמי עבורו...עבורה.

פעם היא אמרה לו, בהקשר ליחסי השליטה, שהוא היה עבורה, 

האיש שהוציא אותה מאזיקים בהם היתה נשמתה אזוקה.

היא היתה עם גברים,

ודווקא בגלל זה, כאשר תמיד אמרה לו, וחזרה ואמרה לו,

שהוא מעולה, הוא יודע לגעת באישה,

זה כה ריגש אותו. 

היא היתה גומרת מנשיקה עמו,

תמיד אמרה לאחר שגמרה - "אתה מפרק אותי לרסיסים",

והוא הסתכל עליה, משתומם - "מה כבר עשיתי, אחרים לא עושים זאת כך ?"

היא חייכה אליו ואמרה: "זה המיוחד בך, שאתה לא מבין כמה אתה מיוחד".

והיא הבינה אותו, או-או כמה שהיא הבינה,

קלטה אותו, קיבלה אותו, הכילה אותו.

הוא היה יצירתי, אבל אהב מאוד את הראש שלה, והיה לה ראש :)

לכן, הוא החליט שהפעם הוא יראה לה מה זאת יצירתיות.

בדרך לא דרך הוא אמר לה להיות קשובה למתרחש.

בדרכו היחודית הוא בחר את המועד, אפילו את המקום,

המועד שלבסוף "נקבע" היה אחה"צ של אחד מימי חום יולי-אוגוסט.

הם לא היו לבד,

למרות שלא היתה לבד, חשה בודדה, מנוכרת, לא קשורה,

הוא הגיע בהמשך, גם הוא לא היה לבד, קשה היה לגשת אליו,

הוא היה בראש, ואחריו היא צעדה, אך כאמור הם לא היו לבד.

לאחר הליכה של כמה דקות...נעצרו.

הוא שכב על גבו, עיניו היו סגורות, הן גם היו מכוסות.

היא התבוננה בו,

לא ראו את עיניה שהיו מאחורי משקפי שמש כהות (הוא אהב אותה כך).

היא עמדה מעליו, שותקת, דוממת, מביטה, כמו גבירה...כמו שאהב אותה,

אך הוא לא ראה אותה.

בהמשך היא הניחה עליו אבן קטנה,

סובבה ישבנה,

התרחקה,

וכך נסגר הפרק שלו עבורה,

היא יכלה להמשיך לחיות את חייה,

והוא כבר היה לבדו, בלעדיה, בעולם שכולו טוב.