עבורה

אני מודה ואני גם מודע,

אני אוהב נשים יפות,

כן, אני גם אוהב אותן חתיכות,

מצד שני, המציאות מזמנת לנו מצבים מיוחדים וייחודיים,

כך היה איתה.

היא לא היתה הכי יפה,

ולא, גם לא הכי חתיכה,

אבל, היא "תפסה" אותי.

הראש שלה, וואא...איזה ראש יצירתי,

הקול שלה, רק מלשמוע אותה הייתי מתחרמן בטירוף,

וכן, גם את הלוק שלה אהבתי מאוד,

היא היתה בדיוק מה שרציתי.

הופתעתי תמיד שאמרה שאני בדיוק הטיפוס שלה,

הן במראה, היא גם אהבה את קולי העמוק (תמיד אמרה שאהבה לעצבן אותי בטלפון ולשמוע את קולי הרועם, היה מחרמן אותה),

היא הציעה לי להתחתן (כמובן שהיתה אמא לילדים וצריכה להתגרש לשם כך, וכך גם אני...).

[ מוזר שתמיד הן המציעות לי להתחתן עמן... ].

אני יודע שעבורה הייתי מוכן לתת נשמתי (תרתי משמע),

גם היום, אם תזדקק למשהו, בין אם זה חומרי,

בוודאי אם זה בריאותי, אפילו אם תזדקק להתרמה של איבר מגופי,

אני לא אהסס ואעניק לה הכל !!!

אני יודע שגם הייתי מעניק לה את המפתח לכלוב שינעל את איברי.

ומאז אני מהרהר ביני לבין עצמי,

האם זו מתנה שהיכרתיה, או שמא זו קללה ???

שהרי "המצוין הוא האויב של הטוב מאוד"....