עבורה

"רק על עצמי לספר ידעתי",

בחיים בכלל אני לא ממש אוהב להתפשר,

אם יש דבר שמענין אותי וחשוב לי, אעשה כל המאמצים להשיגו,

לא אתפשר על תחליף ו/או על חיקוי.

זה באופיי, מגיל צעיר עבדתי, ולמרות שהורי לא החסירו ממני דבר, ולא סבלתי חלילה ממחסור,

אם וכאשר היו להורי ולי חילוקי דיעות לגבי עלות רכישה של פריט כלשהו,

למשל: טרנינג איכותי שרציתי ועלה X והם היו מוכנים להשקיע בטרנינג סך של חצי X,

אני הייתי מוסיף את היתרה ורוכש את מבוקשי.

וגם כיום, כאשר אני אדם בוגר, יש דברים שחשובים לי ולכן לא אתפשר ואשקיע בהם,

זו יכולה להיות השקעה של זמן, למשל: לגבי בני משפחה, חברים,

וזו יכולה להיות השקעה של כסף, למשל: כחובב רכבים, השקעה ברכב שלי.

ומה אני "מספר" לכם על אישיותי :)

כי ישנם (גם כאן) חברים טובים (באמת !), שמעולם לא פגשו בי,

אך עוקבים אחרי הגיגיי, ויודעים כמה אני מלא כמיהה למצוא את "הגבירה",

המציעים לי להתפשר...

(עזבו את העובדה שיש לי אישה באמת יפה, מטופחת, מקסימה, מכילה,

שלצער שנינו לא מסוגלת לשלוט עלי..). 

ולצערי, כן לצערי הרב, דווקא במקום הזה, ב"כלוב", מקום בו אני חשוף, מתערטל,

מחפש את אותה גבירה נעלמה,

זהו אחד המקומות הכי אינטימיים, הכי רגישים, הכי עמוקים,

במקום שכזה (לצערי) אני לא יכול התפשר,

איך אפשר להתפשר על גבירה שאתה עומד להעניק לה את נשמתך (מטפורית וגם מעשית),

גבירה שאתה רוצה להעריץ את מדרך כף רגלה,

גבירה שרק לראות שמה על הנייד, תטריף את חושיך,

גבירה שאתה עומד למלא את הוראותיה,

גבירה שאתה מתהווה לענג ולפנק את המקומות האינטימיים בגופה,

גבירה שאתה עומד (על 4, כמובן) לכאוב עבורה, למענה, להנאתה...למענך, להנאתך,  

האם אפשר בכלל להתפשר לגביה ?!