עבורה

היא תמיד אמרה שאנו כמו גלידת שוקו-וניל,

היא היתה השחומה ואני הבהיר.

היא אהבה לשבת על גבי הרחב...גם אני,

היא היתה מרטיבה בעת שישבה עליו...גם אני,

היא אהבה לשים כפות רגליה עלי, על פני...גם אני,

היא אהבה להכותני על איברי, אשכיי, תוך כדי שהיא מתבוננת בעיני...גם אני,

היא אהבה לתפוס חזק באשכיי ולשאול: "של מי אתה ?"...גם אני,

היא אהבה להוליך אותי ככלב...גם אני,

היא אהבה להוציאני החוצה להטיל מימי ככלב...גם אני,

לעיתים אהבה לקשור אותי ככלב לגזע עץ, להתרחק ולהתבונן עלי מרחוק...גם אני.

זה כה מרטיט, מעצים, מגרה, מרגש,

לחוש שאת הגבירה שלך אתה ממלא סיפוק...

אני לא צריך להגיע לפורקן,

כאשר אני יודע וחש שאני מספק אותה...

זו מהות הנתינה. 

זה כבר קרה...מלא כמיהה שזה עוד יקרה...